דיגיטל
Google Ads, Meta Ads, YouTube ופלטפורמות פרוגרמטיות לפי קהל, מסר ומדידת תוצאה.
⌂ דף הבית » אסטרטגיה שיווקית לעסקים
רכש מדיה הוא התהליך שבו עסק קונה חשיפה פרסומית בדיגיטל, בשלטי חוצות, בטלוויזיה או ברדיו, במחיר טוב יותר ומול הקהל הנכון. במקום לפנות בנפרד לכל ערוץ, בונים תכנון אחד שמשווה בין האפשרויות ובוחר איפה כדאי להשקיע כל שקל.
משרד פרסום מלא בונה קריאייטיב, אסטרטגיה ורכש מדיה תחת גג אחד, ולרוב דורש התחייבות ארוכה. רכש מדיה עצמאי מתאים לעסק שכבר יש לו תוכן או קריאייטיב ורוצה גמישות בקניית המדיה.
| פרמטר | משרד פרסום מלא | רכש מדיה |
|---|---|---|
| היקף השירות | אסטרטגיה, קריאייטיב, רכש מדיה וניהול שוטף. | תכנון ורכישת המדיה עצמה. |
| התחייבות | לרוב חוזה שנתי או רבעוני. | אפשר לפי קמפיין, תקופה או צורך נקודתי. |
| מתאים ל | עסק שצריך גם קריאייטיב ואסטרטגיה מאפס. | עסק עם תוכן קיים שרוצה לקנות חשיפה נכון. |
| מודל תמחור נפוץ | עמלה מתקציב המדיה או ריטיינר רחב. | ריטיינר קבוע, עמלה או תמחור לפי פרויקט. |
רכש מדיה טוב לא נעצר בערוץ אחד. המטרה היא להשוות בין האפשרויות ולבחור תמהיל שמביא חשיפה רלוונטית לתקציב הנתון. לצד רכש מדיה בתשלום, עסקים רבים משלבים גם יחסי ציבור, חשיפה תקשורתית שלא נקנית ישירות אלא נבנית דרך יחסי מדיה.
Google Ads, Meta Ads, YouTube ופלטפורמות פרוגרמטיות לפי קהל, מסר ומדידת תוצאה.
שלטים סטטיים ודיגיטליים בכבישים ראשיים, אזורי תנועה, מרכזים מסחריים ונקודות מקומיות.
ערוצים ארציים ואזוריים, תשדירים, חסויות ומהלכים שמתאימים לחשיפה רחבה ולחיזוק מותג.
תשדירים לפי תחנה, שעה, אזור וקהל יעד, בעיקר כשצריך להגיע לקהל מקומי או יומיומי.
עיתונות, מגזינים ונכסי מדיה לפי תחום, קהל ותקופת קמפיין.
לא כל עסק צריך את כל הערוצים. הבחירה מתחילה מהקהל, מהתקציב ומהמטרה העסקית.
מבינים למי פונים, כמה תקציב יש ומה המטרה: מודעות למותג, לידים או מכירות ישירות.
בודקים מחירי מדיה נוכחיים בכל ערוץ רלוונטי ומחשבים עלות מול חשיפה צפויה.
הקשר עם ספקי מדיה מאפשר להשוות הצעות ולנסות לקבל תנאים טובים יותר מפנייה נקודתית.
הקמפיין יוצא לדרך עם מעקב אחרי ביצועים, זמינות, תדירות, חשיפה ותוצאות בפועל.
בסוף התקופה מסכמים מה עבד, מה היה יקר מדי ואיפה נכון להזיז תקציב בסבב הבא.
עסקים שמנסים לקנות מדיה בעצמם, בלי בסיס השוואה ומדידה אחידה, נופלים בדרך כלל באותן נקודות.
ספק אחד תמיד יגיד שהמחיר שלו הוגן. בלי לבדוק הצעות נוספות קשה לדעת אם משלמים מחיר שוק או מחיר פתיחה.
הבדיקה מתחילה מהקהל, לא מהערוץ המוכר. לפעמים הקהל נמצא בשלטים מקומיים, ברדיו אזורי או דווקא בדיגיטל.
כשכל ערוץ נמדד אחרת, קשה להשוות בין שקל שהושקע בטלוויזיה לשקל שהושקע בדיגיטל.
שני מדדים קובעים אם תכנון המדיה הצליח: עלות לחשיפה רלוונטית ותוצאה עסקית בפועל, כמו פנייה, שיחה או מכירה. מדד אחד בלי השני מטעה. אפשר לקנות חשיפה זולה שלא מגיעה לקהל הנכון, ואפשר לקנות חשיפה יקרה שמביאה בדיוק את הלקוחות הרלוונטיים.
בסוף כל תקופה נכון לבדוק שאלה פשוטה: אם היה אפשר להזיז 20% מהתקציב מערוץ אחד לערוץ אחר, האם התוצאה הייתה משתפרת. אם התשובה לא ברורה, המדידה עדיין לא מספיק מדויקת.
בבדיקת התאמה קצרה מסתכלים על התקציב, הקהל והמטרה שלכם, ומראים איזה תמהיל ערוצים יכול לתת את החשיפה הכי טובה לכסף.
לתיאום בדיקת התאמה